יהב נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ואח'

החלטה

מר תורג'מן דוד מצורף כנתבע נוסף בתיק.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעת טוענת, כי נסעה בנתיב השמאלי וחצתה צומת מרומזר, ובאותה העת הבחינה ברכב שיצא מחנייה בצד ימין של הכביש. היא בלמה על מנת להימנע מפגיעה. רכב הנתבעים, שהגיע מאחור, לא שמר מרחק, פגע ברכבה וגרם לו לנזקים.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי רכבם נסע בנתיב השמאלי שעה שהתובעת הייתה באותה העת בנתיב הימני. רכב צד ג' שיצא מחנייה הממוקמת בימין הדרך חסם את נתיב נסיעתה של התובעת. כתוצאה מכך, סטתה התובעת אל נתיב רכב הנתבעים – וכך אירעה התאונה.

בדיון שהתקיים לפניי צורף הנהג ברכב הנתבעים כנתבע נוסף בתיק. בתחילת הדיון שאלתי את הצדדים האם היו עדים לאירוע. הנהג ברכב הנתבעים השיב, כי רעייתו הייתה עמו ברכב, אולם היא לא ראתה את התאונה והוא מוותר על עדותה.

התובעת תיארה את אירוע התאונה. לדבריה, היא נסעה בנתיב השמאלי ולא סטתה שמאלה כשבלמה את הרכב, כי אם נשארה בנתיב שבו הייתה. מיד לאחר מכן, היא הרגישה בחבטה. התובעת הציגה תמונות של מקום האירוע (ת/1-2). היא לא ידעה לומר מהיכן הגיע רכב הנתבעים. לדבריה, ייתכן שהוא הגיע מהצד השמאלי-אחורי, אולם היא לא יכולה הייתה לומר זאת בבטחה. מכל מקום, היא טענה שרכבה נפגע בצדו האחורי.

הנהג ברכב הנתבעים הסביר, כי רכבו עמד במקביל לרכב התובעת, הוא משמאל והיא מימין. לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, החלו שניהם בנסיעה. הנהג ברכב הנתבעים אף אמר, כי הוא הבחין ברכב שיוצא מהחנייה בצד ימין בפראות. לדבריו, התובעת בלמה וסטתה לנתיבו, כאשר הפגיעה ברכב התובעת הייתה בטמבון האחורי-שמאלי. הנהג ברכב הנתבעים אמר, כי הוא ניסה להימנע מתאונה על ידי ביצוע פנייה שמאלה. הוא הוסיף, כי אירוע התאונה התרחש כ-10-15 מ' מהצומת.

בתמונות שהציגה התובעת רואים מכוניות חונות בצד ימין של הכביש. התובעת הסבירה, כי הצילום בוצע לא במועד התאונה, אולם התמונות משקפות את המצב במועד התאונה. הנהג אמר, כי

ב-10-15 המטרים הראשונים אחרי הצומת לא היו מכוניות שחנו בצד ימין של הכביש.

נציגת הנתבעת 2 טענה, כי מיקומי הפגיעות בכלי הרכב – בפינה השמאלית-אחורית של רכב התובעת ובפינה הימנית-קדמית ברכב הנתבעים – מלמדים שגרסת התובעת אינה נכונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה. אני מעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעים. מהצילומים שהוצגו בפניי ומדברי התובעת והנהג ברכב הנתבעים עולה, כי התובעת לא יכולה הייתה לנסוע בנתיב הימני, שכן הוא היה תפוס ברכבים חונים. זאת, אף אם אקבל את גרסת הנהג ברכב הנתבעים, כי ב-10-15 מ' הראשונים לא חנו רכבים בצד ימין. על פי הצילומים, סביר שהתובעת נסעה בנתיב השמאלי, ואין במקום אפשרות ששני כלי רכב ייסעו במקביל זה לזה.

עוד אציין, כי הנהג ברכב הנתבעים יכול היה לזמן את רעייתו, שהייתה עמו ברכב. גם אם היא לא ראתה את אירוע התאונה ממש, היא יכולה הייתה להעיד על מיקום כלי הרכב השונים ועל מיקום ההתרחשות. כלל ידוע הוא שמי שנמנע מלהביא עד שיכול לתמוך בגרסתו, חושש מעדותו. הימנעות זו פועלת לחובת הנתבעים.

אינני מקבל את טענת נציגת הנתבעת 2, כי מיקומי הפגיעות בכלי הרכב אינם מתיישבים עם גרסתה של התובעת. מיקומי הפגיעות מתיישבים עם גרסת התובעת, שכן בהחלט ייתכן שהנהג ברכב הנתבעים, שביקש להימנע מתאונה, סטה עם רכבו שמאלה, ועקב כך, פגע עם החלק הקדמי-ימני של רכבו בפינה השמאלית-קדמית של רכב התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת. אשר על כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת את הפסדיה בסך של 2,091 ₪ בגין הפסד השתתפות עצמית וירידת ערך. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

מאחר שהפסד הנחת העדר תביעות טרם התגבש במועד הגשת התביעה, תהיה התובעת זכאית לקבל פיצוי בגין הפסד זה ככל שתישא בו.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.